אי וודאות

אחת היכולות הכי חשובות היא היכולת להתמודד עם הבלתי נודע, עם חוסר הוודאות. סיפור על נכות וכיצד היא מעניקה ניסיון יקר ערך, ונדיר, עם אי וודאות:
הרופא שיילד אותי ניגש להורים שלי והודיע להם שהילד שזה עתה נולד, הולך להיות 'נכה'. "זו יכולה להיות צליעה קלה" הוא אמר, "וזה יכול להיות פיגור שכלי". אי אפשר היה לדעת בשלב הזה. גם אחרי הרבה שנים יהיה קשה לדעת לאן זה יתפתח – כיצד העצמות יגדלו, כיצד השרירים יתפקדו.
למעשה, כבר בימיי הראשונים 'נגזר' עליי לחיות בחוסר וודאות מוחלט באספקטים הבסיסיים ביותר של החיים – לא ידעתי אם אוכל ללכת, אם אוכל לרוץ ואיך בכלל אפתח את חיי מבחינה חברתית וגופנית.
הדבר החשוב ביותר עליו חונכתי ואותו אני מתרגל מדי יום הוא האמונה. לא אמונה דתית, אלא אמונה שבבסיסה ידיעה – המון דברים לא נעימים יגיעו, יהיו תקופות קשות, יהיו אתגרים מטורפים והחיים כנראה הולכים להיות קשים. אבל עם כל זה, אמונה מוחלטת שאוכל להתמודד עם כל מה שיבוא. לא שהכל 'יהיה בסדר', אלא שגם בתקופות של 'לא בסדר' – הכוחות להסתדר, למצוא את הפתרונות והיכולת לנהל את הסיטואציה – היא אצלי ואני מסוגל לה.
האמונה היא זאת שגורמת לשקט נפשי במצב אי וודאות, ביכולת לחשוב בצורה בהירה, את היכולת למצוא פתרונות ואת היכולת להיות אופטימי. אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד, לא משנה באיזה תחום אנחנו עוסקים ומאיזה רקע הגענו. ברגע שפיתחנו את האמונה, בצורה כזו שלא ניתן לערער, נוכל להתמודד עם כל מה שלא יגיע.